תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סח עמוד א

מתני'. (כל הפסולין שמלקו - מליקתן פסולה, ואינו מטמא בבית הבליעה) מלק בשמאל או בלילה, שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ - אינן מטמאות בבית הבליעה. מלק בסכין, מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ,

 

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סח עמוד ב

תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן, שיבשה גפה, שנסמית עינה, ושנקטעה רגלה - מטמא בבית הבליעה. זה הכלל: כל שפסולו בקודש - אינו מטמא בבית הבליעה, לא היה פסולו בקודש - מטמא בבית הבליעה.

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סו עמוד ב

עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - ר"א אומר: מועלים בה, ר' יהושע אומר: אין מועלים בה.

 

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סז עמוד א

אמר לו ר' אליעזר: והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים יוכיחו, שכן שינה את שמם לדבר שאין בו מעילה ומועלין בהן, אף אתה אל תתמה על העולה, אע"פ ששינה שמה לדבר שאין בו מעילה שימעלו בה; אמר לו ר' יהושע: לא, אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים, שכן שינה את שמם לדבר שיש בו איסור והיתר, תאמר בעולה, ששינה את שמה לדבר שכולו היתר

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סד עמוד ב

הבדיל בחטאת ולא הבדיל בעולה - פסול.

 

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סה עמוד ב

מתני' דלא כרבי אלעזר בר"ש; דתניא, א"ר אלעזר בר"ש: שמעתי שמבדילין בחטאת העוף

 

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סו עמוד א

/מתני'/. חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - כשירה; כמעשה חטאת לשם עולה, כמעשה עולה לשם חטאת, כמעשה עולה לשם עולה - פסולה.

 

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סו עמוד ב

גמ'. דשני במאי? אילימא דשני במליקה, נימא דלא כר' אלעזר בר' שמעון, דאמר: שמעתי שמבדילין בחטאת העוף; ולא אוקימנא דלא כר' אלעזר בר' שמעון? לא, דשני בהזאה.

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סד עמוד ב

מתני'. עולת העוף כיצד נעשית? עלה לכבש ופנה לסובב, בא לו לקרן דרומית מזרחית, היה מולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל, ומיצה את דמה על קיר המזבח; נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח, וספגו במלח וזרקו על גבי האשים; בא לו לגוף, והסיר את המוראה ואת הנוצה ואת בני המעיים היוצאין עמם והשליכן לבית הדשן; שיסע ולא הבדיל, ואם הבדיל - כשר, סופגו במלח וזרקו על גבי האשים

 

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סה עמוד א

בא לו לגוף כו'. ת"ר: +ויקרא א+ והסיר את מוראתו בנוצתה - זו זפק; יכול יקדיר בסכין ויטלנו? ת"ל: בנוצתה, נוטל את הנוצה עמה. אבא יוסי בן חנן אומר: נוטלה ונוטל קורקבנה עמה. דבי רבי ישמעאל תנא: בנוצתה - בנוצה שלה קודרה בסכין כמין ארובה.

2145_diagram_of_digestive_tract_crop_and_gizzard.jpg

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סד עמוד ב

 

מתני'. חטאת העוף כיצד היה נעשית? (עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית,) היה מולק את ראשה ממול ערפה ואינו מבדיל, ומזה מדמה על קיר המזבח; שירי הדם היה מתמצה על היסוד, ואין למזבח אלא דמה, וכולה לכהנים.

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סג עמוד א

מתני'. מנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה, ונאכלות לפנים מן הקלעים, לזכרי כהונה, בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות.

גמ'. א"ר אלעזר: מנחה שנקמצה בהיכל - כשירה, שכן מצינו בסילוק בזיכין.

מתני'. חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית, ובכל מקום היתה כשירה, אלא זה היתה מקומה. ושלשה דברים היתה אותה קרן משמשת מלמטה ושלשה מלמעלה, מלמטה: חטאת העוף, והגשות, ושירי הדם; ומלמעלן: ניסוך היין והמים, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח.

 

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סג עמוד ב

בכל מקום היתה כשירה [וכו']. מאי קאמר? אמר רב אשי, ה"ק: בכל מקום היתה כשירה למליקתה, אלא זה היה מקומה להזאתה.

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סב עמוד ב

 

בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי טרפון, פתח ואמר: +בראשית כה+ ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני, אמרי ליה: קטורה כתיב! קרי עליהם: בני קטורה.

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סא עמוד ב

 

אמר רב הונא אמר רב: מזבח של שילה של אבנים היה, דתניא: ר"א בן יעקב אומר, מה תלמוד לומר: +שמות כ+ אבנים +דברים כז+ אבנים +דברים כז+ אבנים שלש פעמים? אחד של שילה, ואחד של נוב וגבעון, ובית עולמים. מתיב רב אחא בר אמי: אש שירדה מן השמים בימי משה - לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה, ואש שירדה בימי שלמה - לא נסתלקה עד שבא מנשה וסילקה; ואם איתא, מעיקרא הוא דאיסתלק ליה! הוא דאמר כרבי נתן; דתניא, רבי נתן אומר: מזבח של שילה של נחושת היה חלול ומלא אבנים. ר"נ בר יצחק אמר: מאי לא נסתלקה? לא נסתלקה לבטלה. מאי היא? רבנן אמרי: שביבא הוה משדרא. רב פפא אמר: אושפיזא הוה נקט וזימנין הכא וזימנין הכא

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף ס עמוד א

אמר רבי אלעזר: מזבח שנפגם - אין אוכלים בגינו שירי מנחה, שנאמר: +ויקרא י+ ואכלוה מצות אצל המזבח, וכי אצל המזבח אכלוה? אלא, בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר. אשכחן שירי מנחה, קדשי קדשים מנלן? ת"ל: קדש קדשים. קדשים קלים מנין? אמר אביי: אתיא מדרשא דר' יוסי; דתניא: ר' יוסי אומר ג' דברים משום

 

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף ס עמוד ב

ג' זקנים, וזה אחד מהן, רבי ישמעאל אומר: יכול יעלה אדם מעשר שני לירושלים ויאכלנו בזמן הזה? ודין הוא: בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום, מה בכור אינו אלא בפני הבית, אף מעשר אינו אלא בפני הבית; מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח! ביכורים יוכיחו, מה לביכורים שכן טעונין הנחה! ת"ל: +דברים יב+ והבאתם שמה עולותיכם וגו', מקיש מעשר לבכור, מה בכור אינו אלא בפני הבית, אף מעשר אינו אלא בפני הבית

00:0000:00

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף נט עמוד א

 

אמר רב: מזבח שנפגם - כל הקדשים שנשחטו שם פסולין, מקרא הוא בידינו ושכחנוהו. כי סליק רב כהנא, אשכחיה לר"ש ברבי דקאמר משום ר' ישמעאל בר' יוסי: מנין למזבח שנפגם שכל הקדשים שנשחטו שם פסולין? שנאמר: +שמות כ+ וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, וכי עליו אתה זובח? אלא, כשהוא שלם ולא כשהוא חסר, אמר: היינו קרא דאישתמיט ליה לרב. ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה - פסולין. במאי פליגי? רב סבר: בעלי חיים אינן נדחים, ור' יוחנן סבר: בעלי חיים נידחין. מיתיבי: כל הקדשים שהיו עד שלא נבנה המזבח, ואח"כ נבנה המזבח - פסולין; נבנה, דחויין מעיקרא נינהו! אלא עד שלא נהרס המזבח! נהרס, הא איזקון להו! אלא עד שלא נפגם המזבח, ואחר כך נפגם המזבח - פסולין! ולא תרוצי קא מתרצת? אימא: שנשחטו.

00:0000:00

- Older Posts »